אחד ממעשי הקונדס האכזריים ביותר הוא לבוא אל ילד ולפוצץ לו את הבלון. אבל כשמדובר במבוגרים - מדובר במעשה מסוכן ביותר, כי מבוגרים גם יכולים להחזיר.
בשבועות האחרונים ראיתי כיצד הולך ומתנפח לו בלון המהפך. אנשים שבאמת כמהים לשינוי שחררו כל רסן ונהו אחר הבלי הבלים שמכרו להם עיתונאים. עכשיו, תבינו: בחירות הן סיטואציה בה מיליוני אנשים שלא מבינים בביטחון, לא מבינים בכלכלה ולא מבינים במדינאות דבר נדרשים להכריע מי ישפר את מצבה של המדינה בתחומים השונים (ולצורך העניין נתעלם מהמיעוט הזניח שכן מבינים). איך הם יידעו מה לבחור?
התקשורת אמורה - לכאורה - לתווך עבורם את המידע הרלוונטי. אבל תקשורת שזולגת אט אט לאינטרנט ולפיכך עסוקה בלהשיג עוד ועוד תכנים שיווקיים או לחילופין ספונסרים (בעלי אג'נדות, כמובן) לא יכולה לעשות את זה. לא באמת: הציבור לא מאמין לה - ובצדק. לכן מה שנשאר לציבור זה להצביע הצבעה שבטית: ימנים לימין, שמאלנים לשמאל, חרדים לפה וערבים לשם. לקמפיינרים נשאר לשחק רק על המעט שנשאר באמצע, אבל ככל שחלף הזמן וכחלון ולפיד לא ממש המריאו - אך גם לא הצטמקו - התברר שעדיף "לקחת מהבית": בסיומת התחולל קרב איתנים בין מרצ למחנה הציוני ובין הליכוד לבית היהודי (ויחד ואולי גם כחלון). אבל זה היה קרב "חיובי": בלי לכלוכים והשמצות (לכאורה. יתכן ויש יוצאים מן הכלל). כך שהצמיחה האדירה של הליכוד בסוף המירוץ כמעט ולא שינתה דבר בתמונת הגושים (אולי לפיד איבד מנדט אחד בגלל זה). אדרבה: יחד לא עברה את אחוז החסימה כנראה גם בגלל הקמפיין של ביבי (אם יחד היתה בכנסת, המנדט שהתנדנד בין מרצ לרשימה המשותפת היה הולך לימין, עקב גדילת המודד למנדט).
רק בעניין אחד עוד הסכים הציבור ללכת שבי אחרי התקשורת: סקרים. אבל הפלא ופלא: גם בסקרים הציבור לא מבין. כדי לזהות מה ניתן להוציא מהם ומה לא ניתן להוציא מהסקרים נדרשתי לקרוא בלוגים מקצועיים, שהרי להסתמך על מה שעיתון אומר על סקר שהוא עצמו הזמין זה כמו להאמין לפרסומת לווינר שאתה באמת הולך להיות מיליונר. אבל כדי לדעת שהסיכוי של בוז'י להרכיב ממשלה הוא במקרה הטוב 25 אחוז - או לפחות להבין שסיכויו להרכיב קואליציה לאחר הבחירות לא משהו - היה צריך פשוט להתבונן במספרים ולבצע חיבור וחיסור:
בשום סקר, ככל הזכור לי, לא קרה שהתאפשר לבוז'י להקים קואליציית שמאל-מרכז בלי הליכוד. ובכל הסקרים - ואם מישהו מוצא אחד חריג נא לדווח לי - התאפשר לביבי להקים ממשלת ימין צרה בתוספת כחלון. וכמובן: זה לא אומר שאם כחלון אומר לא לביבי אז בוז'י יכול להקים ממשלה: הרשימה המשותפת - בניגוד למה שאמרו פה ושם כל מיני ספקולנטים - בחיים לא הייתה מצטרפת לקואליציה בראשות בוז'י - וגם בוז'י לא סופר אותם. זה טוב? זה רע? - זו עובדה. הדבר היחיד שכחלון יכל לפי הסקרים זה להכריח את ביבי לכלול גם את בוז'י. אבל האם כחלון יהיה מוכן לוותר על מעמדו כשר בכיר בשביל ממשלת אחדות? האם ממשלת ימין צרה פסולה בעיניו? מסופקני. אז היכן ההפתעה הגדולה??? היכן יום כיפור של הסוקרים?...
לפני כחודשיים כבר טענתי שתוצאות הבחירות כבר ידועות לי - לפי הסקרים. בפוסט שפרסמתי לפני שבוע גם פרטתי את התחזית שלי. בחלק מן הדברים צדקתי ובחלק טעיתי. את מצבה של יחד הגדרתי היטב: היא סמוכה לאחוז החסימה, אבל אין לדעת אם מלמעלה או מלמטה. אחד משני הכשלונות של הסוקרים הוא בהחלטתם כי יחד תהיה בכנסת: הצורך לפרסם בעיתון תמונה ברורה חייב אותם להימנע מללכת על חבל דק והחליט לאיזה צד תיפול המפלגה. הם החליטו על צד (כולם, ובעקביות!) - והדבר החיובי היחיד שאפשר לומר על החלטתם זו היא שאלי ישי לא יכול לבוא אליהם בטענות (בניגוד לעלה ירוק, למשל, שעתרו נגד מכוני המחקר וכלי התקשורת בטענה של סיקור-חסר במדגמים).
כשלונם המרכזי של הסוקרים הוא לנבא את גודלו של הליכוד. בדיעבד, ניתן לומר שקמפיין "רק לא ביבי" היטה את הסקרים: גולש חכם העלה השערה שמצביעי ליכוד רבים התביישו להודות בכך ולכן בחרו בסקרים במפלגה אחרת (תופעה דומה התרחשה בבריטניה לפני כעשרים שנה, עת בוחרים התביישו להודות שהם הולכים להצביע לג'ון מייג'ור, שבסוף ניצח את הסקרים. ותודה לסרגיי על המידע).
הסוגיה המרכזית בבחירות הייתה עניין המשילות. ביבי רצה מפלגה גדולה כדי שיהיה לו הרבה כוח בתוך הממשלה והקואליציה, וגם - כמובן - כדי לחזק את כוחו בתוך הליכוד, לאחר כישלונו בבחירות הקודמות להביא ארבעים מנדטים יחד עם ליברמן. בהסתמך על הסקרים טעיתי לחשוב שהוא ייכשל. שהוא יזדקק למו"מ מתיש - כמו בבחירות הקודמות - ומה שהיה הוא שיהיה. אלא שביבי ניהל את המו"מ הזה עוד לפני הבחירות: לבנט הוא הבטיח תפקיד בכיר, לכחלון הוא הבטיח את האוצר, ובכך הוא הרוויח פעמיים: גם חסך לעצמו מו"מ וגם סרס את יכולתם להתמודד עם הקמפיין שלו מול מצביעי הימין הקלאסיים - כולל הבוחרים שלהם.
לפני שבוע שיערתי שביבי יעדיף אחדות, אבל הבטחותיו לכחלון ובנט חישקו אותו, ולמרות שמילה של ביבי כתובה על האוויר כעת נראה שהוא יעדיף את האופציה השניה שהעליתי: קואליציית ימין קלאסית פלוס כחלון, אבל קשה לנחש אלו הפתעות תהיינה בדרך.
את הפוסט הקודם סיימתי בפיסקה הבאה:
שורה תחתונה: דבר אחד בטוח בעיני: בוגי יהיה שר הבטחון גם אחרי הבחירות.
יש עתיד כנראה יהיו באופוזיציה וביבי, בנט והחרדים יהיו בפנים. את זה שכולנו
בפנים כולנו יודעים ממזמן. עכשיו רק צריך ללכת לקנות כובע, שיהיה מה לאכול.
אני חושב שיש מצב שחסכתי לעצמי את רכישת הכובע, נכון?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה